עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' יוסף ואח'

החלטה

העניין שבפני, בקשה לעיכוב ההליכים כנגד הנתבעת מס' 3, זאת לאור צו כינוס נכסים אשר ניתן כנגדה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, תיק פש"ר 42946-11-11.

תובענה זאת, הינה בעיקרה תובענה לפינוי ולסילוק יד, וכסעד נלווה, מבוקש חיוב בתשלום דמי שימוש ראויים.

בכל הנוגע לתביעה לדמי שימוש ראויים, מדובר בתובענה בעלת אופי כספי, אשר בעטייה יש להגיש תביעת חוב לביהמ"ש הדן בהליכי פשיטת הרגל.

לא כך הם הדברים לגבי התובענה לסילוק יד ולפינוי. תובענות אלו, הינן תובענות לסעד בעין, אשר אינו ניתן לשומה בכסף, וככזה, אין כנפיו של צו כינוס הנכסים, משתרעות אף עליו.

ראה לעניין זה, דברי ביהמ"ש העליון בע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה (4) 730, בעמ' 741-742 שם נפסק:

"עיכוב הליכים בפשיטת רגל חל, בכל מקרה, רק על "חובות בני-תביעה" כמשמעות מושגים אלה בפקודה (לוין וגרוניס בספרם הנ"ל [19], בעמ' 102). הליכים הנוגעים לעניינים אחרים אינם בני-עיכוב. הדבר עולה מניסוחו של סעיף 20, הקובע כי משלב מתן צו הכינוס לא תהא תרופה לנושה נגד החייב לו "חוב בר-תביעה". "חוב בר-תביעה" מוגדר בסעיף ההגדרות של הפקודה ככל חוב או חבות שניתנו לפי פקודה זו לתובעם בפשיטת רגל; סעיף 71(א) לפקודה מגדיר חובות בני-תביעה בפשיטת רגל ככוללים "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו..."...

על-כן נראה כי "חובות בני-תביעה" בפשיטת רגל שבהם דן הנאמן, ואשר לצורך ריכוזם בפניו לאחר מתן צו כינוס נדרש עיכוב הליכים, הינם חובות וחבויות שמשמעותם היא כספית – בין קיימת ובין עתידית, בין ודאית ובין מותנית, בין קצובה ובין בלתי קצובה, ולמעט חובות מסוימים המוצאים מן הכלל במפורש (סעיפים 72 ו-73 לפקודה). מאחר שעיכוב הליכים תלויים ועומדים ואיסור על פתיחת הליכים חדשים לאבגדהוזאחר צו כינוס מתייחסים רק לחובות בני-תביעה, אין מניעה כי תובע יגיש תביעת נזיקין כנגד פושט רגל בהיות תביעה זו מוצאת מגדר ההגדרה של חוב בר-תביעה (סעיף 72(1) לפקודה), והוא הדין לגבי תביעה לסילוק יד של פושט רגל ממושכר בשל אי-תשלום דמי שכירות (לוין וגרוניס בספרם הנ"ל [19], בעמ' 115).

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

כנגד חובות בני-תביעה במשמעות האמורה מצויים נכסי החייב העומדים לחלוקה בין נושיו. אלה מוגדרים בסעיף 85 לפקודה. הם כוללים כל נכס השייך לפושט הרגל או המוקנה לו בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש או שיוקנה לו לפני הפטרו (סעיף קטן (1)). לנאמן מוקנה הכוח להפעיל זכות לגבי נכס או לנקוט הליכים לשם הפעלת הזכות בדרך שהיה יכול פושט הרגל להפעיל לטובתו בתחילת פשיטת רגלו או לפני הפטרו (סעיף קטן (2)). השאלה אם נכס מסוים שייך לפושט הרגל אם לאו אינה נכללת בתחום העניינים המועברים להכרעת הנאמן משאינה נוגעת ל"חובות בני-תביעה" אשר לגביהם מעוכבים הליכים משפטיים כדי שהנאמן ידון ויכריע בהם במרוכז. סוגיה כזו תידון, דרך-כלל, במסגרת תביעה משפטית רגילה (השווה: לוין וגרוניס בספרם הנ"ל [19], בעמ' 115; ע"א 337/63 גולדשטיין נ' חברת "סער" מוצרי מתכת בערבון מוגבל (בפירוק) [1], בעמ' 2604; צ' כהן פירוק חברות [20], בעמ' 376)."

(ההדגשה אינה במקור – א.צ.)

מדובר בקביעה הנשענת על הרציונל, לפיו קניינו של בעל המקרקעין, זוכה לקדימות על פני נוחותו של השוכר או המחזיק, גם אם המחזיק הינו פושט רגל; שאם לא כן, יוכלו שוכרים להתבצר ולפגוע בזכות הקניין (אשר הוכרה כזכות חוקתית), תוך שהם חוסים תחת צו הכינוס. הזכות לפתוח דף חדש בדרך של נקיטת הליך פשיטת רגל, אמנם מצדיקה שוויון בין הנושים, אולם אין משמעותה קיפוח בעלי מקרקעין מזכותם לחזקה (ולהבדיל מחוב כספי גרידא).

לאור האמור, אני מורה על עיכוב ההליכים כנגד הנתבעת מס' 3, אך ורק בנוגע לרכיב התובענה הכספית (לגבי רכיב זה, יש להגיש תביעת חוב במסגרת הליכי הפש"ר).

ב"כ התובעת רשאי להגיש בקשה מתאימה למתן פסיקתא, בנסיבות הענין.